נוסטל-גולהתחברות

הקסם של רמת הגולן חוזר הביתה-אלרואי כהן

השבוע, במדור "אגדות דשא" של מגזין "נוסטל-גול", שמנו זרקור על אחד הכישרונות הגדולים שצמחו בצפון: אלרואי כהן

הקסם של רמת הגולן חוזר הביתה

מי שחשב שתשוקה לכדורגל נעלמת ברגע שתולים את הנעליים המקצועניות, כנראה מעולם לא פגש את האנרגיות של ליגת הוותיקים מרחב צפון. הליגה הזו, שצמחה למפעל ספורטיבי וקהילתי יוצא דופן של כ-50 קבוצות, מפגישה שחקני נשמה מהשכונה עם שמות שחרכו את הבמות הכי גדולות במדינה.

השבוע, במדור "אגדות דשא" של מגזין "נוסטל-גול", שמנו זרקור על אחד הכישרונות הגדולים שצמחו בצפון: אלרואי כהן. מי שפרץ בסערה בעירוני קריית שמונה, נרכש בעסקת ענק על ידי הפועל תל אביב, הניף פעמיים את גביע המדינה ולבש את מדי נבחרת ישראל, חזר למקום שבו נגע לראשונה בכדור – ומנהיג היום על כר הדשא את ותיקי קצרין.

1. הנוסטלגיה: מאיפה הכל התחיל?

שאלה: אלרואי, בוא נחזור להתחלה. הילד שגדל כאן בקצרין בין נופי הגולן – איך הוא פגש לראשונה את הכדורגל?

תשובה: "הכל התחיל ממש כאן, במגרשים של קצרין. כילד לא היה שום דבר אחר חוץ מכדורגל – מהבוקר עד הערב עם חברים, על אספלט, על דשא ועל כל פיסת שטח פנויה. התחלתי בקבוצת הילדים המקומית, ומשם עברתי מסע ארוך שכלל מעבר למרכז הארץ למשפחה אומנת ופנימיות כדי לשחק במכבי ת''א וטוברוק, ועד החזרה לצפון לקבוצת הנוער והבוגרים של עירוני קריית שמונה. מגיל קטן הכדור היה מחובר לי לרגל, וידעתי שזה הייעוד שלי."

2. הבמות הגדולות: הרגעים שלא יישכחו

שאלה: עברת קריירה מטאורית: פריצה מדהימה בקריית שמונה, מעבר מתוקשר להפועל תל אביב, זכיות בגביע המדינה וזימון לנבחרת ישראל. כשאתה מביט לאחור, מה הרגע שנשאר חקוק בלב?

תשובה: "היו רגעים מחשמלים. משחק הבכורה בהרכב נבחרת ישראל מול קרואטיה במוקדמות היורו זה משהו שאי אפשר להסביר במילים – לשמוע את ההמנון כשכל המדינה ו40 אלף אוהדים מאחוריך זו צמרמורת. בנוסף, הנפות גביע המדינה עם הפועל תל אביב, המשחקים בליגה האירופית נגד מועדוני פאר, זו הייתה תקופה מטורפת ואינטנסיבית של עשייה, לחץ וריגושים."

3. הכובע הנוכחי: מה זה בשבילך "ותיקי קצרין"?

שאלה: תלית את הנעליים המקצועניות בגיל צעיר יחסית, והיום אתה שוב על המגרש במדי ותיקי קצרין. מה המשמעות של המשחק עבורך היום?

תשובה: "זו סגירת מעגל הכי טבעית ויפה שיש. פעם כדורגל היה עבודה סביב השעון, טקטיקות, כותרות בעיתונים ולחץ תמידי. היום זה נטו בשביל הנשמה והחבר'ה. לעלות למגרש עם החברים מהבית ברמת הגולן שעם חלקם שיחקתי במחלקות הנוער בארץ, לרוץ יחד, לשתף פעולה ולהרגיש שוב את האדרנלין של המשחק יחד, זה מרגש מאוד ומחזיר אותי בזמן 20-25 שנים אחורה."

4. הדלק הפנימי: מה מניע להמשיך לרוץ?

שאלה: מה לכל הרוחות מוציא שחקן שכבר היה בטופ לנסוע בערבים למגרשים בצפון, לחטוף כניסות ברגליים ולהתמודד עם שרירים תפוסים?

תשובה: "(צוחק) האמת היא שזה חיידק שאי אפשר לרפא. קשה להסביר את הרעב הזה לריח של הדשא, לטאץ' של הכדור ולתחרותיות והרצון לנצח.

נכון, הברכיים והגב כבר מאותתים אחרת ממה שהיה בגיל עשרים, וההתאוששות לוקחת קצת יותר זמן, אבל ברגע שהשופט שורק – כל הכאבים נעלמים ואתה מרגיש שוב ילד."

5. החיים מחוץ לקווים: חינוך וקהילה בגולן

שאלה: איך נראים החיים של אלרואי כהן כיום מחוץ לקווי המגרש?

תשובה: "היום מרכז החיים שלי מוקדש למשפחה, לעשייה ולפיתוח הספורט בגולן. אני עוסק בניהול ספורט קהילתי, באימון ובהדרכת קבוצות ילדים ונוער באזור ולילדים הרציניים שרוצים להתקדם אני מספק ייצוג וליווי צמוד, על מנת לתת לילדים שגדלים כאן בצפון את הכלים, המשמעת, הערכים, הדחיפה והאמונה שגם מהפריפריה אפשר להגיע הכי רחוק שיש – זו שליחות שמרגשת אותי לא פחות מכל ניצחון בליגת העל."

6. כדורגל כתחביב: הטאץ' לא מחליד

שאלה: איך אתה חווה את המשחק כעת כשהוא הפך מתחזוקת קריירה תובענית לתחביב של אמצע שבוע?

תשובה: "כדורגל כתחביב זה הדבר הכי כיפי בעולם. אתה משחק הרבה יותר עם הראש – קורא את המהלך צעד אחד קדימה, מכניס מסירה אלגנטית, ומחייך כשהחבר לקבוצה רץ לחבק אותך אחרי שער. אין כאן פוליטיקה ואין כספים; יש חברות נטו, אחווה וניתוק מושלם מטרדות היומיום לכמה שעות."

7. מסר לסיום

שאלה: לסיום, איזה מסר היית רוצה להעביר לשחקנים שמתלבטים אם להצטרף לליגת הוותיקים, או לילדים שחולמים בגדול?

תשובה: "לילדים אני אומר: תאמינו בעצמכם ותעבדו קשה, כי אין תחליף להשקעה ולהתמדה. ולחבר'ה המבוגרים שיושבים על הספה וחוששים מכאבי שרירים? שימו נעלי פקקים ובואו לדשא! הספורט שומר אותנו צעירים בנפש – אנחנו לא מפסיקים לשחק כי התבגרנו, אנחנו מתבגרים כי הפסקנו לשחק!"