הלב והנשמה של ותיקי "משה חדיף" צפת
אחד על אחד עם שרון צרחו- הלב והנשמה של ותיקי "משה חדיף" צפת
שרון צרחו הוא הרבה יותר ממנהל קבוצה. הוא גם שחקן, גם ממקימי קבוצת הוותיקים של "משה חדיף" צפת, ובעיקר אדם שהחליט שכדורגל הוא לא רק 90 דקות על הדשא, אלא דרך חיים. תפסנו אותו לשיחה על כדורגל, משפחה, עבודה, צפת והחיים שאחרי גיל 30... או לפחות החיים שבהם הברכיים עדיין חושבות שהן בנות 25.
1. שאלה:
שרון, אני רואה שהגעת לפגישה על מדים, אתה עדיין במילואים?
תשובה:
כן, אני עדיין במילואים. מאז 7 באוקטובר 2023 המדים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. יש ימים שאתה נמצא על המגרש, ויש ימים שאתה נמצא במקום אחר לגמרי, אבל בשני המקומות יש אחריות, מחויבות וחברות. אני מודה שזה לא תמיד פשוט לשלב בין המילואים, העבודה, המשפחה והכדורגל, אבל למדתי שלא מחכים שהחיים יהיו נוחים כדי להמשיך קדימה. כשיש אפשרות להגיע למגרש, לפגוש את החבר'ה ולשחק, אפילו אם הגוף כבר פחות משתף פעולה, אני שם. אחרי הכול, כדורגל הוא גם סוג של מילואים... רק שבמקום ציוד צבאי אתה מגיע עם נעלי פקקים וצועק 'תן כדור'."
2. שאלה :
איך הכול התחיל? מאיפה הגיע הרעיון להקים את קבוצת הוותיקים של "משה חדיף" צפת?
תשובה:
הרעיון הגיע מאהבה לכדורגל ולרצון להמשיך לשחק עם החבר'ה. אמרנו לעצמנו: אם כבר הגב כואב, לפחות שיכאב אחרי משחק. ככה הקבוצה נולדה, מתוך חברות, אהבה למשחק ורצון להחזיר את הכדורגל לצפת גם בגיל שבו החימום לוקח יותר זמן מהמחצית הראשונה."
3. שאלה:
אתה גם מקים הקבוצה, גם המנהל, גם שחקן על הדשא, והיא עוד קרויה על שם משה חדיף היקר. איך אתה מנווט בין כל הכובעים האלה בלי לחטוף סחרחורת, ואיפה מוצאים זמן לעבודה,מילואים ולמשפחה?
תשובה:
תשמע, זה לא פשוט, אבל הכל עניין של ניהול זמנים ואישה צדיקה שנותנת לי גב. בעבודה ובבית אני המנהל "על הנייר", אבל על המגרש בצפת – האוויר דליל, הלחץ דם עולה, ואני מרגיש שוב בן 18. הכדורגל הוא החמצן שלי. כשהלב בוער מוצאים זמן להכל.
4. שאלה:
לשחק כדורגל בצפת זה לא כמו בשום מקום אחר בארץ. איך זה לעלות למגרש בערב גלילי קפוא, ואיך העיר המיוחדת הזו משתקפת באופי של הקבוצה?
תשובה:
(צוחק) לשחק אצלנו בינואר זה לא כדורגל, זה הישרדות! היריבות באות לכאן וחושבות שהן הגיעו לסיביר, אנחנו כבר פיתחנו חסינות לקור. בדומה לסמטאות של העיר העתיקה, המשחק שלנו מלא בנסתר על הגלוי ,אנחנו קבוצה קשוחה כמו אבני הבזלת של צפת, אבל עם נשמה ענקית.
5. שאלה:
מה הניע אותך לקחת את הפרויקט הזה מאפס, ואיך זה מרגיש לעלות לדשא עם החבר'ה שאתה מנהל מדי שבוע?
תשובה:
רציתי להחזיר את חדוות המשחק ולבנות פלטפורמה חברתית שתחבר את האנשים בעיר. כשחקנים ותיקים, אנחנו כבר לא רודפים אחרי חוזי מיליונים. לעלות למגרש לצד חברים, לדעת שאני דואג להם לכל המעטפת הלוגיסטית ואז לצעוק על הבלם שלי שיסגור אלכסון – זו תחושת אחווה שאין לה מחיר (וגם אין לה סחוס בברכיים).
6. שאלה:
אתם שחקנים מנוסים, בעלי משפחות ואבות לילדים. איזה מסר אתם מעבירים לילדים בצפת שמסתכלים עליכם מהיציע?
תשובה:
אנחנו מראים להם שיש דרך אחרת. במקום לשבת מול המסכים או להסתובב ברחובות, אנחנו מציגים להם תרבות של כבוד הדדי, ספורטיביות וחברות שנשארת לכל החיים. כשהילדים והנכדים שלנו רואים אותנו נלחמים על כל כדור, הם מבינים שהספורט הוא כלי חינוכי אדיר – ושהאבא או הסבא שלהם עדיין יודע לתת צ'יפ מעל השוער.
7. שאלה:
כשאתה מביט אל עתיד הקבוצה והעיר, מה החלום הכי גדול שלך?
תשובה:
החלום שלי הוא שנמשיך להביא גאווה וכבוד לצפת, שנשמור על הבריאות (זה הכי חשוב בגילנו!) ושתמיד נישאר מאוחדים. אני מאחל למשפחה שלי, לשחקנים ולישוב כולו שנים ארוכות של בריאות, כדורגל, אהבה, ושנזכור תמיד שלמרות שההתאוששות ממשחק לוקחת יומיים במקום שעתיים – הנשמה שלנו רק הולכת ומשתבחת!
8. שאלה:
מה היית רוצה לראות בעתיד עבור הכדורגל הוותיקים בצפת ובצפון?
תשובה:
יותר קבוצות, יותר שחקנים ויותר קהל. שהליגה תהיה מקום שמחבר בין אנשים, ערים וקהילות. יש כאן המון שחקנים שרק מחכים להזדמנות לחזור למגרש.
9. שאלה:
תאר לנו את הזיכרון הכי חזק מהעונה שעברה?
תשובה:
בעונה שעברה היינו בין הקבוצות המובילות בליגה ואחת המועמדות לזכייה בדאבל (אליפות וגביע), לדאבוני כשלנו בשלבים המתקדמים , לפחות זכינו באליפות מחוז הגליל. אני מקווה שנתקן השנה ונעפיל עד לגמרים ונעשה היסטוריה כקבוצה הראשונה שלוקחת "דאבל". אנחנו יודעים שזה קשה מאוד, יש קבוצות ברמה גבוהה מאוד בליגה, אבל זה גם אתגר הגדול שלנו.
שאלה:
אם היית צריך לסכם את שרון, את הקבוצה ואת הכדורגל במשפט אחד?
תשובה:
אני חושב שכדורגל ותיקים הוא ההוכחה שאפשר להתבגר בלי להתבגר באמת. השנים עוברות, הגוף מתווכח איתך, אבל הלב עדיין רוצה את הכדור, את החברים ואת המשחק הבא. ובסוף, כנראה שזו בדיוק הסיבה שאנחנו ממשיכים."
שרון, תודה על הריאיון ובהצלחה בעונה הקרובה
