המאמן שהבטיח לקצוץ את שפמו: מה קורה כשהבטחת הספורט נתקלת באישה

בכל ליגת ספורט יש את הסיפורים האהובים שלה. בליגת הוותיקים שלנו, אחד הקלאסיים הוא של המאמן עם השפם — שמו נשמר עד היום כדי שלא להוסיף לו עוגמת נפש.

ההבטחה

זה היה ב־2014. הקבוצה שלו הייתה אז בלגי הליגה, אבל פתחה את העונה בסדרת ניצחונות מפתיעה. אחרי שלושה ניצחונות רצופים, המאמן הבטיח באולפן ספורט 5 המקומי: "אם נעלה לחצי הגמר של הפלייאוף, אני קוצץ את השפם שלי."

בליגה צחקו. השפם של אותו מאמן הוא לא סתם שפם. זה שפם של 35 שנה, מטופח, צעיר וכבן ערך משפחתי. אישתו, שהיא בעלת מספרה, סירבה מעולם לקצץ אותו אפילו במילימטר. הוא היה החלק המוכר של המאמן יותר מאשר טקטיקות ה־4-3-3 שלו.

הקבוצה עלתה

וכמובן — הקבוצה עלתה. נצחון בלתי צפוי ברבע הגמר, אחרי הארכה, שלח אותם לחצי הגמר. כולם חיכו: עכשיו השפם יורד.

למחרת בבוקר, ראיינו אותו בynet. השאלה הראשונה הייתה צפויה. התשובה שלו: "תקשיב, אישתי לא נתנה לי. וזה אומר את המילה האחרונה." הצחוק היה כללי. במשך שבוע שלם, האקסיומה הזו הפכה למם בליגה.

הקבוצה הפסידה — אבל בכבוד

בחצי הגמר הקבוצה הפסידה. כן, אבל בכבוד. אחרי המשחק, המאמן עלה למרכז המגרש, ועם בקבוק שמפניה הצהיר: "השפם נשאר. אבל הקבוצה — הצליחה." הרגע הזה תועד והוא חלק מגלריית הזיכרונות שלנו.

היום

אותו מאמן עדיין מאמן באותה הקבוצה. השפם עוד שם. השנה הקבוצה שוב בצמרת הטבלה, ולפי השמועות, ההבטחה החדשה היא: אם יזכו באליפות, ייצבע השפם בכתום. (לא תוכן רשמי. לא הופיע בשידור החי.) האישה — שתקפיד עליה — סירבה כצפוי להתייחס.

ההיסטוריה של ליגת הוותיקים מלאה ברגעים כאלה. החלק החביב בהם הוא שלא תמצאו אותם בעמודי הכותרות של עיתוני הספורט הגדולים. הם חיים בקפטריה של מגרש כדורגל קטן בכפר, בבית הקפה של ראש הקבוצה, ובקבוצת הוואטסאפ של "ותיקי שכונת רמת אילן". אם אתם רוצים לקרוא עוד סיפורים כאלה, היכנסו לדרדל'ה או לסיכומי המחזור.

ואם זה לא מתאים, יש טורי הדעה — לדיון רציני יותר. אבל בכנות? התוכן הזה הוא הסוד של הליגה הזו. בלי שפם, בלי הבטחות מטורפות, בלי החברים האלה, היא לא הייתה אותה ליגה.